זחל קנדי
וורסטיל הקנדית, יצרנית טרקטורים ומיכון חקלאי עולה בצפון אמריקה, הנמצאת בבעלות רוסית ממשיכה לקרוא תיגר על היצרניות הגדולות ביבשת עם דגמים וסדרות חדשות המציעות אלטרנטיבה מתקדמת, חזקה – אך אטרקטיבית יותר במחיר. כפי שכבר סיפרנו לכם בעבר, על יצרנית קנדית שמאמינה בזחלים במקום בגומי הסטנדרטי, כך מאמינה גם וורסטיל, המשיקה עתה את גישתה לנושא.
וורסטיל אינה שחקן חדש בתחום טרקטורי העיבודים הכבדים, נהפוכהו; היצרנית הקטנה הוקמה ב-1966 בקנדה על ידי פיטר פאקוש ורוי רובינסון והחלה דרכה דווקא עם טרקטור עיבודים כבד וכפול הנעה – תחום בו היא נחשבת לחלוצה. למעשה היו ה-D100 וה-G100, שני הדגמים הראשונים שהציעה, טרקטורי העיבודים הכבדים כפולי ההנעה הראשונים שהוצעו בייצור סדרתי המוני, כאשר ה"גימיק" היה שימו במכלולים פשוטים, חזקים ואמינים ובכך לאפשר מחירים תחרותיים אל מול הענקים לבית ג'ון דיר, קייס וכיו"ב. מאז הקמתה הציעה יצרנית הטרקטורים הקנדית – שבינתיים הספיקה לעבור ידיים לפורד, ניו הולנד, קייס ועד לבעלים הנוכחי, רוסטסלמאש הרוסית – טרקטורים כפולי הנעה כבדים, בין החזקים בשוק, ובמהלך שנות ה-70' וה-80' הפכה לשחקן משמעותי בצפון אמריקה.
בשנים האחרונות, עם רכישת רוסטסלמאש 80% ממניות החברה, חווה היצרנית האדומה מקנדה תנופת פיתוח וגדילה. הכסף הרוסי מאפשר השקת דגמים וסדרות חדשות כאשר הגישה כאן שונה מהמקובל: העיצוב והביצועים מתמודדים עם מיטב התוצרת המתחרה, אבל המחיר נותר תחרותי; מסתבר שהשוק בצפון אמריקה מקבל זאת בחיוב והמכירות עולות בהתאם. בוורסטיל טוענים שגם ברחבי העולם עולה בהתמדה הדרישה לכלים כבדים הנשענים על זחלים במקום על גלגלים סטנדרטיים, וזאת בשל ההבנה ההולכת ומעמיקה בתחום דחיסת הקרקע והשפעתה הן על הגידולים והן על עלויות העיבודים – בעיקר בשווקים הסובלים בלחות ומשקעים גבוהים בהם פשוט לא ניתן להיכנס לשטח לצורך עיבוד בתנאים מסויימים, שכעת כן מתאפשרים הודות לשימוש בזחלי גומי. אגב, כפועל יוצא משקיעה תעשיית הצמיגים לא מעט בניסיון להציע את פתרונה לסוגיה (ראו עדכון מבית מישלין, ואת המילה האחרונה של פיירסטון בהקשר זה).
לאחר השקת מתחרים לסדרות טרקטורי העיבודים הכבדים – כולל כפולי ההנעה הפריקים – של המתחרות בשנים האחרונות, מנסים עתה בוורסטיל לכבוש נישה נוספת עם הכניסה לתחום הטרקטורים הפריקים הנשענים על זחלי גומי. מתסבר שתצורה זו הולכת ותופסת תנופה עם קהל צרכנים גדל בהתמדה, בשוק הצפון אמריקאי, הגדול בעולם, ו-וורסטיל לא מתכוונת להשאיר את הבמה למתחרות; אלו כוללות כיום נבחרת מכובדת עם הסדרות MT700D ו-MT800C של צ'לנג'ר, הסדרות 8RT ו-9RT של ג'ון דיר אך בעיקר הסטייגר קוואד-טראק ו-רו-טראק (RowTrac ו-Quadtrac) של קייס וגרסאות הזחלים מסדרה T9 של ניו הולנד שהנן פריקות. בוורסטיל בחרו ללכת על הקונספט של 4 זחלים במקום 2, בדומה לתצורה של הקייס סטייגר וניו הולנד T9. וורסטיל ערכו השקה "שקטה" ומצומצמת בפני לקוחות גדולים כבר במרץ השנה, אך רק עתה נחשפה רשמית סדרת ה-DeltaTrack החדשה בקנדה, הנשענת על זחלי גומי. כבסיס משמשים דגמי סדרה HHT האופניים הפריקים, כפולי ההנעה וכמוהם מוצעים דגמי ה-DeltaTrack ברמות הספק של 450, 500 ו-550 כ"ס. את מערכות הזחלים פתחה עבור וורסטיל Camoplast הקנדית-בי"ל, יצרנית מובילה בתחום. בוורסטיל מדגישים כי למרות ההישענות על דגמים קיימים, פותחו דגמי ה-DeltaTrack יחד עם Camoplast על מנת להתאים למערכות הזחלים, בכלל זה שינויים במרכב ובשלדה והתאמות נוספות, וכי לא מדובר בערכה המותקנת על טרקטור קיים.
וורסטיל מציעים את דגמי הסדרה החדשה כבר עתה, במחירים תחרותיים אל מול המתחרות מדרום; לדוגמא: גרסת הבסיס, ה-DeltaTrack 450DT, מתומחרת החל בכ-405,000$ אמריקאי, בהשוואה לקייס סטייגר קוואד-טראק המקביל (450 כ"ס) המתומחר החל בכ-425,000$. בהשוואה בין הוורסטיל DeltaTrack 500DT לקייס סטייגר במתחרה (500 כ"ס) כבר מדובר על 431,000$ לעומת למעלה מ-460,000$ בהתאמה, כבסיס. בגרסאות החזקות – וורסטיל DeltaTrack 550DT וקייס סטייגר 550 כבר מדובר על כ-446,000$ לעומת למעלה מ-500,000$ בהתאמה. הטרקטורים של וורסטיל אינם מיובאים ארצה.
