לווין נאס"א Soil Moisture  Active Passive; יפעל מגובה 365 ק"מ סוכנות החלל האמריקאית נאס"א (NASA) הודיעה על תוכנית לשיגור לווין לחלל שימפה את כדור הארץ לשימוש חקלאים. המטרה הבסיסית אמנם קשורה למדע, אך מי שייהנה מתוצאות פעולת הלוויין המתקדם יהיו בראש ובראשונה חקלאים. בנאס"א עומדים לשגר לווין ייחודי שיעזור לאסוף נתונים עולמיים על מצב הלחות על פני כדור הארץ, במטרה להגיע ל"בנק ידע" סטטיסטי שילך ויהפוך מדויק עם הזמן, עם כמות עצומה של נתונים שירוכזו וייחקרו על ידי מדעני הארגון. מטרת העל היא להבין יותר תהליכי מחזור מים ולחת בכדור הארץ על מנת להעלות את רמת ודיוק יכולות החיזוי שלנו.
הלוויין שישוגר לחלל נקרא SMAP, קיצור של Soil Moisture Active Passive. מדובר בלווין עם יכולות מדידה רבות עוצמה, שיסרוק באמצעים מתקדמים את פני היבשות בכדור הארץ, ויעביר נתונים בזמן אמת אודות מידת הלחות של הקרקע. המטרה היא לשמש מקור מידע חשוב עבור חקלאים ברחבי העולם, שהודות למידע שיתקבל לגבי רמות לחות הקרקע יקל עליהם לקבל החלטות נכונות הקשורות בחקלאות, כמו צורך בהשקיה, לחות יתר, בחירת הגידול המתאים, היערכות בפני מזיקים ועוד. לווין נאס"א Soil Moisture Active Passive; מתיימר לחסות את כל הכדור מדי יומיים-שלושה
בנאס"א טוענים כי לכשייכנס ה-SMAP לעבודה מלאה – בנובמבר השנה – תתקבל אינפורמציה אודות רמות לחות הקרקע בעולם במהירות, ברמת דיוק ובפירוט שטרם ניתן היה להשיג בקנה מידה שכזה. "מדובר בקפיצת מדרגה בכל הקשור לקבלת מידע מסוג זה עד כה", מבהירים שם, כאשר לטענת אנשי נאס"א המהפכה האמיתי היא ברצף הסריקה של ה-SMAP, בניגוד למיפויים דומים שנעשו עד כה, כאן לא מדובר בנקודות שנסרקות אלא ברצף מלא של הקרקע; הלוויין יצליח לסרוק את כל שטח כדור הארץ מדי יומיים-שלושה אומרים בנאס"א. SMAP יועלה לחלל באמצעות טיל שיגור מדגם Delta 2 כאשר בהודעה לעיתונות לא פורטה הטכנולוגיה במלאה באמצעותה פועל הלוויין. מה שפורסם מדבר על יכולת סריקת השכבה העליונה של הקרקע (כ-5 ס"מ) באמצעות טכנולוגיה המכונה L-ban. הלוויין יפעל מגובה 365 ק"מ מעל לפני כדור הארץ; רזולוציית הסריקה עומדת על כ-50 ק"מ, כך שלא מדובר במידע רלוונטי ומדויק "משדה לשדה", אך בתכנון רחב ובקנה מידה גדול יותר טוענים בנאס"א כי מדובר במקור המידע המדויק ביותר בתחום עד כה. החשיבות שבשיגור ה-SMAP הוא ביכולת החקלאים לקבל הערכה כוללת יותר של רמות הלחות באזורם, כאשר מדובר בגידולים ללא השקיה מלאכותית. איסוף הנתונים יקל על קביעת תזמון הזריעה, מצב לחות הקרקע לאורך זמן, צפי לבצורת או רמות יובש בעיתיות ויכולת תכנון נכונה להתאושש ממצבי בצורת.