, , ,

יש לכם ג'ון דיר? תחשבו שוב…

יש לכם טרקטור ג'ון דיר? אפשר להתווכח על זה...

יש לכם טרקטור ג'ון דיר? אפשר להתווכח על זה…


שילמתם הון עתק עבור הטרקטור הירוק החדש שלכם? קרעתם בחדווה את הניילונים מהמושב והתנעתם בהתרגשות? חיוך של סיפוק מלווה אתכם בעבודה על הרכש החדש שלכם? יש לנו בשורות מטרידות עבורכם: הטרקטור שרכשתם במיטב כספכם הוא למעשה לא שלכם… טוב, זה מורכב מכפי שזה נשמע. הנה הפרטים;
לפני זמן מה פורסם בארה"ב הפרט ההזוי הזה, כאשר גם בג'ון דיר וגם אצל יצרנית הרכב GM טוענים היועצים המשפטיים שם כי הציוד הנמכר על ידם נותר למעשה בבעלות היצרנית – גם אחרי שהמוביל כבר יצא מהחצר שלכם. זאת אומרת: הברזל והפלסטיק הם אולי שלכם, אבל זה הכל. כל מה שמפעיל את אותם חלקי מתכת ופלסטיק, קרי: הטכנולוגיה, המחשוב, האלקטרוניקה וכיו"ב הם אצל הלקוח בהשאלה. שפע המחשוב והתוכנה המצויים בציוד המתקדם של ג'ון דיר נותרים בגדר ה"קניין הרוחני של ג'ון דיר", ו"חלק מה-DNA" של המוצר. לפיכך, על פי אותם יועצים, מי שרכש במיטב כספו טרקטור של ג'ון דיר (או כל ציוד חקלאי ירוק אחר) למעשה "רכש את הזכות להפעיל את הכלי עד סוף ימיו (של הכלי…)".
במילים אחרות: ברגע שתגעו ב"קוד הפנימי" של הטרקטור, קרי – בכל מערכת שקשורה למחשוב או לפטנט כזה או אחר (שזה כמעט כל חלק בכלי) – אתם מפירי חוק. זה לא שלכם. כל ניסיון של בעל הכלי לבצע בו תיקון כלשהו או שיפור/הוספה וכיו"ב, נחשבת על פי החוק כ"הפרת זכויות יוצרים". לפי היגיון זה, אכן מקבל רוכש הטרקטור את הזכות להפעילו בלבד, ולא את הבעלות עליו מבחינת זכויות היוצרים והקניין הרוחני. בעת מכירת הטרקטור לצד שלישי, עוברות מגבלות אלו גם אליו. מה שנשמע כבדיחה תפלה הוא עניין רציני בהחלט שמתחיל לעורר גלי תגובות וסערה בארה"ב. מדובר בעניין עקרוני שיכולות להיות לו השלכות מרחיקות לכת, בתחומים רבים – טוענים בארה"ב, מדינה בה זכויות הפרט הן בגדר קודש.
כל טיפול או גישה למכלול זה או אחר בטרקטור ג'ון דיר מתקדם דורש אישור מהיצרנית. לרוב זה מתאים, ואף הגיוני. אבל אם החקלאי לא רוצה? הרי המכונה שולמה על ידו. בינתיים ה"מוח" וה-DNA של המכונה נותרים בידי היצרנית

כל טיפול או גישה למכלול זה או אחר בטרקטור ג'ון דיר מתקדם דורש אישור מהיצרנית. לרוב זה מתאים, ואף הגיוני. אבל אם החקלאי לא רוצה? הרי המכונה שולמה על ידו. בינתיים ה"מוח" וה-DNA של המכונה נותרים בידי היצרנית


הסיפור החל בהודעה של צוות היועצים המשפטיים של ג'ון דיר (ובמקביל גם של GM) למשרד הפטנטים האמריקאי כי למעשה רוכשי הציוד שלהם אינם הבעלים שלו; נאמר זאת שוב: התוכנה הנמצאת בכל פרט ופרט בטרקטור, או שהיתה מרכיב בתכנונו וייצורו "מהווה חלק מה-DNA של הציוד החקלאי המודרני", ולפיכך חקלאי הרוכש טרקטור של ג'ון דיר מורשה להשתמש בו עד לסוף ימי הכלי, ולמעשה מורשה להפעיל אותו ולנהוג בו – אך הוא לא רכש את הבעלות עליו.
אם הסיפור עדיין נשמע כמתיחה אז כדאי להבין את הרקע לכך; ג'ון דיר ו-GM אינן היצרניות היחידות שהעבירו מסמכים ברוח דומה למשרד הפטנטים האמריקאי. מדובר בעדכון ותגובה לחוק בעלות על זכויות היוצרים החדש שחוקק ב-1998 והמנסה לעשות סדר בתחום בעידן המודרני הדיגיטלי, עידן בו חלק גדול מהידע, הרעיונות, הפטנטים והמוצרים עצמם החלו דרכם – ומצויים – בצורת תוכנת מחשב. אם בעבר רכש אדם טרקטור, לדוגמא, הוא רכש למעשה אוסף ברזלים, מנוע וחלקים נוספים שנועדו לבצע פעולה מסוימת. הכלי היה שלו ולמעשה ליצרנית לא הפריע מה יבוצע בו לאחר הרכישה, כמובן במסגרת האחריות, החוק והיעוד המקורי. כיום, כך טוענות יצרניות כמו ג'ון דיר, מדובר בידע עצום ורב המוטמע בכל חלק בטרקטור, שרובו ככולו מרוכז באופן וירטואלי, כידע בצורת חומרה בקרבי מחשבי ורכיבי האלקטרוניקה של היצרנית. הידע הזה נמסר יחד עם הטרקטור – אך הוא לא עובר יחד אתו לבעלות הרוכש. החקלאי כיום הוא עדיין הבעלים של הברזל, הגומי והפלסטיק ממנו עשוי הטרקטור, אבל כל המערכת המפעילה אותו – אינה שלו.
בג'ון דיר ממש רציניים לגבי זכויות היוצרים שלהם, עד כדי כך שלא ניתן לגשת למסמך שנשלח למשרד הפטנטים האמריקאי לגבי עמדת החברה ללא קוד מתאים. לא מדובר במסמך המפרט פטנט זה או אחר, שהוא כמובן סודי, אלה בהסבר המשפטי של אנשי ג'ון דיר השנוי במחלוקת

בג'ון דיר ממש רציניים לגבי זכויות היוצרים שלהם, עד כדי כך שלא ניתן לגשת למסמך שנשלח למשרד הפטנטים האמריקאי לגבי עמדת החברה ללא קוד מתאים. לא מדובר במסמך המפרט פטנט זה או אחר, שהוא כמובן סודי, אלה בהסבר המשפטי של אנשי ג'ון דיר השנוי במחלוקת


מסתבר כי מדובר בסוגיה משמעותית ועקרונית, ודי להזכיר כי כיום לא ניתן לגעת במכונה חקלאית מודרנית בלי אישור היצרנית. זאת אומרת, כל תוכנה, מחשוב או אלקטרוניקה במכונה אותה יש לתקן ניתנת לגישה רק עם הרשאה מצד היצרנית. הרי גם מכונאי שמגיע לשדה לטפל בכלי, בסופו של דבר מורשה לגעת במכלולים על ידי היצרנית, וכל תיקון או שינוי מורשה על ידה. התלות כיום בציוד החקלאי המתקדם והממוחשב הפכה לכזו שלמעשה לא ניתן לטפל, לתחזק או לשנות כל ציוד חקלאי ללא אישור מצד היצרנית. במילים אחרות: אם לצורך הדוגמא, לא תרצו "לשחק על פי הכללים" ותתעקשו לתקן את הקומביין שלכם בעצמכם – או באמצעות מומחה מחשבים ומערכות, ויהיה זה הטוב שבנמצא – לא תוכלו לעשות זאת ללא אישור היצרנית, המחזיקה בכל הגישות והקודים למערכות בכלי שעומד אצלכם בחצר – שאתם רכשתם – ללא אישור היצרנית המחזיקה הלכה למעשה בבעלות על ה"מוח" והידע המפעילים את הכלי. במקרה כזה, על פי ג'ון דיר, תחשבו מפירי זכויות יוצרים.
דוגמא נוספת יומיומית שתמחיש את הבעייתיות שבנושא, ואת התלות שכבר פיתחנו אל מול היצרניות יכולה לשמש חיישן; קחו סתם חיישן הידראולי כלשהו בטרקטור מסדרה 8R, לצורך הדוגמא. מהנדסי ג'ון דיר תכנתו את המערכות בכלי באופן כזה שבמידה ונוצר כשל במשאבה הידראולית כלשהי אי שם בקרבי הכלי, למשל, חיישן מיוחד משבית את כל הכלי – עד לבוא טכנאי מוסמך שיודע לסדר את המשאבה, ו"לקבל את אישור" המחשב המרכזי בכלי לביצוע. לא ניתן לעקוף או להתעלם מהבעיה. גם מהנדס תוכנה מומחה לא יצליח לעקוף את אותו החיישן בניסיון לתקן את המשאבה בעצמכם. בג'ון דיר עושים זאת כמובן במטרה להגן על הציוד שלכם (שלהם?) ולמנוע טיפול או נגיעה במכלול כלשהו על ידי ידיים שאינן מוסמכות. זה ההיגיון מהצד של היצרנית. אבל, מצד שני – מי ששם את מיטב כספו על המכונה הוא החקלאי, לא כן? אז גם אם בג'ון דיר ירצו שכל טיפול, תיקון או נגיעה במערכות הכלי תיעשה על ידי בעל מקצוע מוסמך מטעמה – למה שלא אוכל להביא מומחה משלי, שיחסוך זמן המתנה, אולי גם עלויות ולבצע זאת בעצמי? זו תהיה – מעבר לאיבוד האחריות, כמובן – הפרת זכויות יוצרים. פשוט מאוד. ואם למישהו לא אכפת מהאחריות? אם הכלי כבר ישן? אין מצב; כאמור: הכלי אינו שלכם, רק רכשתם את הזכות להפעיל אותו…
אם חשבתם שג'ון דיר – ויצרניות נוספות – דואגות לבריאותכם ושלומכם בלבד בכך שהן מונעות נגיעה במי ממכלולי הכלי המשוכלל שבידיכם, תשכחו מזה. במסגרת העמדה אותה העבירו היועצים המשפטיים של הקונצרן למשרד הפטנטים האמריקאי הוסבר כי כל גישה של צד שלישי לחומרה שבציוד שלהם "תחשוף את הפטנטים שלנו, הטכנולוגיה והידע בפני עיניים עוינות". מדובר במערכות מתוחכמות שנוצרו בעמל רב מצד היצרניות, ואכן מהוות חלק מה-DNA של המוצר, ועליו יש לשמור. במילים אחרות: המוצר שלנו כה מתקדם, מתוחכם ועתיר ידע – שלא ניתן לאף אחד גישה אל המכלולים או המחשוב שבו, גם אם מדובר בבעלי הכלי, ששילם עליו ממיטב כספו.
עיקר התרעומת שקמה בעקבות החשיפה דנן היא סביב תפיסת ג'ון דיר את הבעלות על הציוד שלה, ולמעשה מניעה מצד רוכש הכלי להיות הבעלים על כולו, ובכלל זה לאפשר לו לטפל בכלי בעצמו, כראות עיניו. אותה ביקורת מודעת לעניין האחריות והמותר והאסור על פי חוק, וטוענת כי גם כיום חותם למעשה הרוכש על מסמך שבו הוא מוותר על אחריות היצרנית אם הכלי לא יטופל כראוי, על ידי בעל מקצוע מורשה ובדיוק כפי שהיצרנית קבעה. גישה זו מקובלת, גם אם לא תמיד הוגנת, אך אין לה דבר וחצי דבר עם זכויות יוצרים. מה שלא לגיטימי בעיני חקלאים ומשפטנים רבים בארה"ב הוא הבעלות המוחלטת על הגישה לטפל בציוד בעצמך, גם אם מדובר באותה משאבה הידראולית שהחקלאי יכול היה לתקן תוך שעה בעצמו – אך הוא כבול לאישור הגישה למכלול מצד היצרנית, אישור המגיע רק עם טיפול מורשה. ולפעמים לוקח לו זמן להגיע…
 הטענות בארה"ב אינן רק נגד התלות שהיצרניות מפתחות בהן בכדי לתחזק ולשמור על המוצר שנרכש בכסף מלא; בארה"ב מדובר בעניין עקרוני של זכויות הפרט, שבסיסו באמרה "מה ששילמתי עליו – שלי"


הטענות בארה"ב אינן רק נגד התלות שהיצרניות מפתחות בהן בכדי לתחזק ולשמור על המוצר שנרכש בכסף מלא; בארה"ב מדובר בעניין עקרוני של זכויות הפרט, שבסיסו באמרה "מה ששילמתי עליו – שלי"


משרד הפטנטים האמריקאי קיבל לידיו כאמור את נייר העמדה של היצרניות וממטהו נמסר כי הוא בוחן את הסוגיה ויערוך דיונים מול היועצים המשפטיים של ג'ון דיר עד לקבלת החלטה מפורטת כיצד יש לנהוג בסוגיה זו. בהקשר זה נזכיר חוק שעבר בקונגרס האמריקאי בשנה שעברה שהפך לחוקי את פריצת החומרה בטלפון סלולרי לצורך תיקון או שדרוג על ידי בעלי המכשיר, והאפשרות להעביר את המכשיר מספק לספק. גם יצרניות הטלפונים הסלולאריים טענו בשעתו להגנתן טענות דומות.
במקביל מתארגנות עצומות ענק שיישלחו למשרד הפטנטים, בהן אזרחים תובעים את הזכות המלאה על המוצרים אותם רכשו (לא רק טרקטורים), כאשר הם דורשים הפרדה בין הזכויות על הפטנטים והטכנולוגיה הנמצאות בידי היצרניות, לבין הזכות של הבעלים לעקוף, לבטל, לתקן או לשדרג טכנולוגיה זו, אותה רכש במיטב כספו. לטענת יוזמי המהלך, הן הפטנטים והטכנולוגיה והן המותר והאסור מבחינה זו מעוגנים זה מכבר בחוק ואסור להכפיף חוק אחד על חוק אחר.
ביולי אמור משרד הפטנטים האמריקאי להוציא הודעה מסודרת שתעשה סדר בעניין, ובין היתר תבהיר מה מותר ומה אסור ללקוח לבצע במוצר אותו קנה במיטב כספו, וכפועל יוצא – מהי בדיוק ההגדרה "בעלות" בסוגיה זו. נמשיך לעקוב, ולדווח.