טרקטור, גש בבקשה לזרוע
כמות ההשקעה והרעיונות, כמו גם כמות ורצינות הגופים העוסקים בכך, מלמדים שעתידו של הטרקטור העצמאי, נטול המפעיל, עוד לפניו. רבין מאמינים כי אין ספק בכלל שבעתיד – הלא רחוק מדי – נראה טרקטורים (או כלים הדומים להם) מעבדים לבד, ללא מגע יד אדם, שטחים חקלאיים נרחבים; לא מדובר במהפכה רק בחיסכון בכוח אדם ובידיים עובדות. חלק ניכר מהמחקר והפיתוח של מכונות חקלאיות עצמאיות הולך לכיוון דיוק, ניצול מיטבי של המשאבים (קרקע, שטח, מים, דישון) וכפועל יוצא – האפשרות לחסוך בכל אלו. כיום לא משתלם להתעסק עם כל שתיל ונבט באופן פרטני; הרי ברור שזה בלתי אפשרי "להתעסק" עם כל שתיל לבד, לבחון מה כואב לו, מה חסר לו, לדשן ולהשקות בדיוק במידה הרצויה ולהסתכל לו "בלבן של העלה" – לגלות פטרייה או מזיק. אבל, כמו למשל ה-Rosphere עליו כבר סיפרנו לכם, כאשר מדובר במכונה, ברובוט עצמאי, זה אפשרי. הזמן כמעט ואינו מהווה מרכיב (אז יידרשו יומיים לעבור שדה שלם במקום כמה שעות – למי בוער? הרובוט אינו מתעייף או מקטר שחם/קר לו…).
עם מטרה לייעל ולהגביר את התפוקה בגידולים חקלאיים ביחס לשטח נתון, התקבצה חבורת מדענים וחוקרים מאוניברסיטת New South Wales שבאוסטרליה לפתח את ה-Smart Seeder, כפי שהחליטו לכנות טרקטור רובוטי הנע באופן עצמאי, אליו מחוברת מזרעה. הכוונה לא היתה רק לחסוך במפעיל, אלא – בעיקר – לייצר דיוק בזריעה ברמה חסרת תקדים, עד כדי ניצול 20% יותר מכל שטח נתון לצורך גידול צמחים. תוצאות המחקר והניסויים עד כה הצליחו עד כדי כך, שבכוונת מפתחי הפרויקט לעסוק מעתה במרץ בהפיכתו לישים ולמוצר שניתן לשווק ולמכור – בראש ובראשונה החלפת הטרקטור היקר יחסית המשמש לניסוי במכונה זולה וקלה יותר, שתהפוך את כל העסק לזמין וקל יותר למכירה. הרעיון מתבסס על הדיוק המדהים שהמכונה (רובוט עצמאי, למעשה) יודעת לפעול בו הודות ליכולת לטפל בכל זרע בנפרד במהלך הזריעה. שפע חיישנים המתבססים על מפות מדויקות המסתמכות על ניווט לווייני מאפשרות הנחת כל זרע במקומו בערוגה אותה מייצרת המכונה ברמת סטייה של פחות מ-2 ס"מ. מסתבר שבזמן זריעה במכונות מוכרות, בעיקר באדמה קשה לעיבוד או שעובדה באופן גס, נוצרים מרחקים ופערים בין הזרעים המונחים בחריץ המיועד עבורם בקרקע המובילים לזריעה שלמעשה ברמת רזולוציה גבוהה – אינה מדויקת או מחולקת שווה על פני שטח נתון. החיישנים ב-Smart Seeder האוסטרלי מצליחים להניח כל זרע ברמת דיוק כה גבוהה בערוגה, עד שכאמור התפוקה לשטח נתון עולה בכ-20% הודות לניצולת הגבוהה יותר. מנחה הפרויקט, הפרופסור ג'יי קטופיטייה, טוען כי ניתן לנצל יכולות דיוק אלו של ה-Smart Seeder גם לצורכי דישון או הדברה, לאחר התאמת החיישנים וציוד הקצה המתאים, ולחסוך הרבה משניהם, הודות לדיוק שבשימוש. יתרון חשוב נוסף הוא הזמן, או נכון יותר – ירידת ערך הזמן בתהליך, מאחר ואין צורך לעבוד עם כלים גדולים המכסים שטחים נרחבים בבת אחת. מאחר ומדובר ברובוט ללא מפעיל, שאינו מתלונן או דורש הפסקות, לזמן כמעט ואין משמעות כאן ולכן ניתן לעבוד עם כלים קלים וקטנים יחסית, הדוחסים פחות את הקרקע ולפיכך יוצרים פחות נזק. על פי אנשי הפרויקט האוסטרלי נפגעים לעיתים עד 20% משטח הגידול כתוצאה מדחיסת יתר של הקרקע, מה שממשיך לפגוע ולמזער את הניצולת ביחס לשטח נתון. למעשה בשימוש עם ה-Smart Seeder לא נוצרים כלל 'קוליסים' של כלי העיבוד, בהם נפגע הצמח הן בזמן הזריעה או העיבוד והן בטווח הארוך, כאשר הקרקע מתהדקת.
מסתבר שבנוסף לרעיון מיושמת במערכת ה-Smart Seeder שיטה חדשנית של פתיחת הקרקע לקראת הנחת הזרעים, עליה לא פורט בהרחבה, אך היא תורמת משמעותית לדיוק בעבודה. על כל פנים, כל סטייה הנגרמת בשעת העבודה – כתוצאה מפני השטח, מכשולים או שינויים בדחיסות הקרקע, שיפועים וכיו"ב – מתוקנים מיידית באמצעות החיישנים המתרגמים את המידע המתקבל ממערכת ההתמצאות ומעבירים אותו באמצעות פקודות למערכות ההינע, ההיגוי והבלימה – הן של הטרקטור המניע והן של המזרעה.
כאמור, הפרויקט נמצא כעת בשלב בו מפתחיו מנסים להפכו למוצר שניתן למוכרו – ובמחיר תחרותי. אנשי המיזם לא נוקבים בתאריך יעד, אך בכוונתם להציע בסופו של תהליך מוצר אוטונומי שיוכל לבצע מגוון פעולות חקלאיות, החל בהכנה לזריעה וזריעה, דישון ועד לריסוס – כל התהליכים עד לקטיף או לקציר.
