סיכום מכירות טרקטורים בישראל – 2017

כמידי תחילת שנה, במה שכבר הפך למסורת כאן באתר Agrinews, מגיע תור כתבת סיכום מכירות הטרקטורים של השנה החולפת לעלות אל קדמת הבמה; העובדה שכתבות סיכומי מכירות הטרקטורים שוברות מדי שנה שיאי צפייה והן ללא ספק הכתבות הנצפות ביותר באתר בו הנכם גולשים, מוכיחה את העניין הרב שמעוררים המספרים, הסטטיסטיקות והמסקנות העולים מסיכום נתוני המכירות בישראל, הרבה מעבר להשפעה או למשמעות בפועל של נתונים אלו. ולא רק אצל הגולשים החקלאים; היבואנים מעבירים למערכת מבעוד מועד נתוני מכירות 'אמיתיים' משלהם, כמשקל נגד לנתוני מכירות הטרקטורים הרשמיים, כפי שנמסרו על ידי משרד החקלאות. בנקודה זו נדגיש, כמדי שנה, את הבעייתיות שבנתונים המועברים ממשרד החקלאות, אשר תמיד כוללים סתירות ביחס לנתוני היבואנים (לעיתים באופן שהיבואן יכול להוכיח כי מכר יותר כלים מהרשום) ולא פעם כוללים ציוד שלא ברור מה מקומו ברשימה (השנה, למשל, השתרבבו אי אלו מחפרונים לרשימה, ונרשמו כטרקטור חקלאי…). אבל, מאחר ואין לנו את היכולת והמשאבים להגיע לנתוני אמת רשמיים באופן אחר, אנו מתייחסים בכתבה זו לנתונים הרשמיים, ומביאים במקביל את דברי היבואנים, במידה ונוצר פער בין המספרים הרשמיים למספרים בפועל, על פי היבואנים.
סייגנו כבר לא פעם את חשיבות מכירות הטרקטורים הן אצל היבואנים והן אצל החקלאים, שכן בשוק כה קטן לכל כלי משמעות כבדת משקל, היכולה להטות את מיקום היבואן או הדגם ברשימה לכאן או לכאן בקלות רבה; טרקטורים הם גם לא הציוד החקלאי הנמכר ביותר, וייתכן בהחלט שיש יבואנים שמכרו מיכון חקלאי אחר או אף קומביינים/מכבשים/מקצרות וכיו"ב לא במעט במקום טרקטורים, ובעת סיכום מכירות הטרקטורים מקומם נפקד כך שסיכום זה אינו משקף את מעמדם האמיתי בשוק. אבל, לא בכדי מהווה הטרקטור החקלאי את ה"סמן הימני" לנעשה בענף, הן מבחינת מכירות ציוד חקלאי בכלל, הן מבחינת חשיבות סוג ציוד זה והן מבחינת הנוחות והקלות להבין דרך מכונות אלו את "הלך הרוח" לגבי הנעשה בתחום החקלאי. הטרקטור הוא מאז לידתו לב המיכון החקלאי בכל משק וחווה, ועד היום מדובר ב"מנוע" – תרתי משמע – המניע את רוב הציוד והמיכון החקלאי, ומכאן השפעתו ויכולתו לשמש מדד רגיש לגבי כלל מצב החקלאות.

ניתוח נתוני המכירות מחזק את העובדה שישראל היא שוק בו הסגמנט המשמעותי ביותר לפי הספק הוא של ה-75-100 כ"ס. קטגוריה זו תופסת כבר כמה שנים קרוב ל-60% מכלל הטרקטורים הנמכרים כאן, וכאשר 40% הנותרים מתחלקים בין כל היתר – מדובר במאפיין מובהק. שתי הקטגוריות הבאות כמעט זהו בגודלן עם כ-11-14% נפח מכירות כל אחת בשנים האחרונות: 100-150 כ"ס מחד ו-50-75 כ"ס מאידך. זאת אומרת ששלוש קטגוריות ההספק דנן תופסות רוב מוחלט – 80-85% בממוצע במהלך השנים האחרונות – במכירות טרקטורים חדשים, ומה שנותר – 15-20% – מתחלק בין כל יתר קטגוריות ההספק. הקטנה ביותר – כ-3% – היא של הטרקטורים הגדולים ביותר (עם מעל ל-250 כ"ס) ממנה נמכרו השנה 14 טרקטורים בלבד, רובם המכריע מתוצרת ג'ון דיר.

מהפך בפסגה!

אם נתייחס לנתוני מכירות טרקטורים ב-2016 כבסיס להשוואה, הרי ששוק הטרקטורים חווה ירידה זניחה של כ-2.5% עם סך מכירות של 888 טרקטורים השנה, לעומת 911 בשנה הקודמת. טעויות רישום, כלים שלא נרשמו או טעויות רישום מהשנה הקודמת מבטלים פער זה כך שייתכן שהשוק אף עלה במעט או נותר דומה פחות או יותר – הכל בגדר סטייה סטטיסטית אפשרית. החשוב יותר הוא שבממוצע ביחס לנתוני המכירות מהשנים האחרונות ממשיכה מגמת הגידול במכירות הטרקטורים, וניתן להעריכה באופן גס כעלייה ממוצעת של כ-10-15% מדי שנה במהלך השנים האחרונות.
הבולט מכל בבחינת נתוני המכירות של 2017 הוא במהפך הדרמטי שחל בפסגה – מהפך המגיע לאחר רכישת חברת נ. פלדמן הוותיקה על ידי בעלים חדשים, הזרמת ההון הנדרש, ולא פחות מכך – הבאת רוח חדשה המנשבת בחברה (שנכנסה במקביל ביתר שאת גם לתחום הצמ"ה) שככל הנראה משפיעה לטובה מלמעלה ועד למטה.

אם התרגלנו בשנים האחרונות לצפות במותגים לנדיני וג'ון דיר מתכתשים על המיקום בראש הפודיום, הרי שהשנה הנוק-אאוט של ניו הולנד הוא חד משמעי וברור לכל. עם 197 טרקטורים מתוצרת ניו הולנד שנמכרו ב-2017 מדובר לא רק בכיבוש הפסגה מידי לנדיני וג'ון דיר (ראשון ושני בשנה שעברה) – ובפער מובהק, אלא גם בהרבה חיוכים וסיפוק בישיבות העבודה אצל פלדמן, על בסיס נתון של כ-12.5% עלייה במכירות לעומת 2016. צלילה אל נבכי הנתונים ושמות הדגמים אצל ניו הולנד מלמדת כי המותג עדיין פועל בעיקר בתחום הטרקטורים למטעים – שם הוא שולט ללא עוררין בישראל, ובטרקטורים הקטנים-קומפקטיים, הרב-שימושיים. נציין כי ניו הולנד הוא מותג המתמחה גם בטרקטורי ענק כבדים, כולל פירקיים, והוא ממצב עצמו כאחד מחמשת המובילים בתחום זה בעולם, לצד ג'ון דיר, החברה האחות קייס, צ'לנג'ר ו-וורסטיל. אבל, בישראל הטרקטורים הגדולים הם בגדר אקזוטיקה נדירה, והצבע הכחול כלל לא נלחם שם.

מכירות טרקטורים ב-2017 לפי מותג:
(בסוגריים: נתון 2016 והשינוי ב-%)
1. ניו הולנד: 197 (היה 175, עלייה של 12.6%)
2. ג'ון דיר: 181* (ללא שינוי)
3. לנדיני: 144 (היה 183, ירידה של 21.3%)
4. קובוטה: 128 (היה 106, עלייה של 20.8%)
5. דויץ-פאהר: 68 (היה 62, עלייה של 9.6%)
6. אל.אס: 37 (היה 36, ירידה של 2.8%)
7. ברנסון: 34 (היה 40, ירידה של 15.0%)
8. קררו: 17 (היה 18, ירידה של 5.6%)
9. סאמה: 14 (היה 21, ירידה של 33.3%)
10. האטאט: 12 (ללא שינוי)
 –. סוליס: 12 (היה 15, ירידה של 20.0%)
 –. קייס: 12 (היה 16, ירידה של 25.0%)
11. קיוטי: 11 (היה 12, ירידה של 8.3%)
12. ואלטרה: 5 (ללא שינוי)
–. זטור: 5 (לא נמכר ב-2016)
13. פנד: 4 (לא נמכר ב-2016)
14. קארון: 3 (היה 12, ירידה של 75.0%)
15. פרארי: 2 (לא נמכר ב-2016)
16. מק'קורמיק: 1 (ללא שינוי)
–. גולדוני: 1 (היה 7, ירידה של 85.7%)
17. פוטון: – (היה 8 – לא נמכר ב-2017)
*(מתוכם 18 על ידי י. קמחי ובנו)
סה"כ: 888 (היה 911, ירידה של 2.5%)

ג'ון דיר, שאת נתוני מכירות מותג זה הכי קשה – עד בלתי אפשרי – לנתח בישראל, ממוקם שני, עם 181 טרקטורים חדשים שנמכרו ב-2017, מספר זהה לטרקטורים של ג'ון דיר שירדו לשטח ב-2016. ומה מאפיין את הקושי בבירור מספרי האמת של מכירות ג'ון דיר, או לכל הפחות – את החלוקה אצלנו לפי מקורות ייבוא? את החלוקה לשני יבואנים עוד ניתן לבדל באמצעות מעבר ומיון הגרסאות שנמכרו; חברת י. קמחי מייבאת את ציוד הגינון, רכבי העבודה והטרקטורים הקומפקטיים של ג'ון דיר לארץ (עד כולל סדרה 4), בעוד שחברת מפרם מייבאת את הציוד והמיכון החקלאי של ג'ון דיר, בכלל זה הטרקטורים החקלאיים מסדרה 5 ומעלה. הבעיה הקשה יותר לבחינה היא בהיעדר בידול בין טרקטורים שיובאו על ידי היבואן הרשמי, לטרקטורים שיובאו ביבוא אישי או מקביל, וזה האחרון מתבצע על ידי אי אלו גופים שונים והוא מאפיין אצלנו בעיקר את המותג האמריקאי הירוק המפורסם. נוסף לכך טוענים במפרם למספרי מכירות שונים ביחס למפורסם – והנה קיבלנו נתון שכמעט בלתי אפשרי להתייחס אליו כאורים ותומים.

את המכה הגדולה ביותר קיבלה חברת דוד צ'פניק המייבאת את הטרקטורים של לנדיני לארץ, עם צניחה של יותר מ-20% במכירות, מה שממקם את המותג במקום השלישי בטבלת המכירות, ובפער גדול ביחס למקום הראשון והשני. נזכיר כי יש יבואניות שחוו נפילות גדולות יותר במכירות מבחינת אחוזים, אך מדובר במספרים כוללים נמוכים בהרבה ובנתח שוק שולי בהשוואה ללנדיני בישראל – ראו בהמשך. מחברת דוד צ'פניק אישרו את הנתונים וכי המספרים הרשמיים פחות או יותר תואמים את שלהם, ושאכן הם חוו ירידה במכירות לנדיני ומשתי סיבות עיקריות: הסיבה העיקרית היא השינוי בתקני היבוא, שכפי שכבר ידענו בשנה שעברה – החלה הקפדה יתרה לגבי תקני פליטת המזהמים בטרקטורים חדשים במיובאים לארץ, מה שעצר הלכה למעשה ייבוא גרסאות פחות מעודכנות ומן הסתם במחירים תחרותיים יותר. כך למשל נעצר ייבואו של אחד מלהיטי המכירות של המותג – לנדיני Global Farm הרב תכליתי, מאחר והוא כבר אינו מתאים בתקנים העדכניים אצלנו. חברת דוד צ'פניק חוותה גם ירידה של כ-15% במכירות המותג הקוריאני ברנסון – מותג שהוציא מתוכו מדי שנה בשנים האחרונות אלופים או סגני אלופים בדירוגי המכירות לפי דגמי טרקטור ספציפיים, והשנה ממשיך את מגמת ההיחלשות עם ירידה נוספת בדירוג אל המקום השביעי ברשימה – עם 34 כלים "בלבד" שנמכרו (היה שישי ב-2016 וחמישי ב-2015). את ההסבר לירידה אצל ברנסון תולים אצל היבואן בעליית התחרותיות בסגמנט הטרקטורים הקטנים יותר (65 כ"ס ומטה) שנובעת בעיקר בשל כניסת מתחרים חדשים ורעננים לסגמנט זה, הצפוף אצלנו גם כך.
נראה כי בחברת דוד צ'פניק לא קיבלו עובדות אלו בתדהמה, וכי אנשיה היו ערוכים לכך, והנם בעיצומו של הליך התעשתות ו'יישור קו'; מהחברה נמסר כי כבר בתחילת 2018 יוחל בייבוא חלופות עדכניות ומתקדמות יותר לטרקטורים שייבואם הופסק, ובין היתר תוצענה סדרות תחרותיות ומתקדמות שמכוונות היישר אל מרכז המטרה, שכרגע מלאה בטרקטורים של ניו הולנד…

קובוטה: הכוח העולה

ממש מתחת לדרמות שבפסגה, בשקט בשקט, מתרומם גם אצלנו הענק הכתום היפני – קובוטה. כמו בשנה שעברה כך ממוקם קובוטה – המיובא על ידי חברת מכשירי תנועה – רביעי הטבלת המכירות, וכמו מדי שנה מראה מותג פרימיום זה עלייה עקבית במספר הטרקטורים הנמכרים כאן – בלי דרמות, "מכות", זינוקים או נפילות; שילוב לראשון, גז קבוע, והמספרים עולים לאט אך בהתמדה מדי שנה. בעצם – כבר לא ממש לאט: בין 2016 ל-2017 ביצע המותג קובוטה (החקלאי; הציוד המכני הנדסי מיובא על ידי חברת איי.סי.טולס) זינוק של יותר מ-20% במכירות, וזהו הזינוק המרשים ביותר בענף ב-2017, אם נוציא מהמשוואה יבואניות קטנות יותר שייבאו כלים ספורים, מצב בו כל כלי מהווה אחוזים מכובדים מסך המכירות. ניתן להעריך שאין יבואן מתחרה כיום בארץ המסתכל על הכתומים מיפן בזלזול, ומגמה זו תואמת את החששות – לעיתים על גבול הפאניקה – שיש אצל לא מעט יצרניות מובילות בעולם מפני קובוטה; הענק היפני פועל באופן עקבי וחסר פשרות להפוך בסופו של דבר ליצרן המיכון החקלאי המוביל בעולם (כן, למי שחשב שמדובר בגחמה חולפת…), ואם עד לפני מספר שנים הצהרה כזו לא היתה אפילו מרימה גבה אצל קברניטי ג'ון דיר או CNH (קייס וניו הולנד), הרי שהיום אזכור המילה קובוטה אצל מנהלי ענקיות המיכון החקלאי בעולם יעלה אגלי זיעה קרה. עוד נשמע לא מעט על קובוטה, ולא רק אצלנו, וממידע לא פורמלי שהגיע אלינו עוד נופתע בגדול, שכן אחת התיאוריות שרצה אצל אנליסטים בתחום טוענת כי קובוטה נמצאת במסע חיפוש אינטנסיבי אחר "יצרנית פרימיום פרטית של מיכון חקלאי", שתרחיב באחת את תחומי העיסוק החקלאי של קובוטה. כל אחד יכול לנחש בעצמו מי באה בחשבון ומתאימה להגדרה…
רוב יתר המותגים חוו אצלנו ירידות משמעותיות (באחוזים) ב-2017 לעומת 2016, כאשר שני מותגים אף נעלמו, הלכה למעשה מהשוק: פוטון הסיני (מיובא על ידי מפרם) לא התקבל בארץ כראוי, ואף טרקטור ממותג זה לא נמכר ב-2017.

גם המותג גולדוני – המיובא על ידי חברת רם-אפ העוסקת בעיקר בייבוא ושיווק מלגזות – מכר כלי אחד, ביחס לשבעה שעוד נמכרו בשנה שעברה.
בהקשר זה, של טרקטורים סיניים ואף קוריאנים, שמענו הן מלקוחות מדגמיים והן מכמה יבואנים המעורים בפרטים כי לתפיסתם הירידה במכירות כלים אלו נובעת בעיקר מאיכות, רמת האמינות והקדמה של כלים אלו. יבואנים טענו כי פנו אליהם לקוחות של מותגים אלו וביקשו לקנות מוצר יקר ואיכותי יותר כבר לאחר זמן קצר מהרכישה של הטרקטור הסיני/קוריאני, והלקוחות מן הסתם הבינו – בחלק מהמקרים – כי ה'זול' יוצא בסוף די יקר. מגמה זו תואמת את המגמות המאפיינות את שווקי המערב, שגם בהם מתקשים המותגים הסיניים (בעיקר) לחדור כראוי, מסיבה עיקרית פשוטה הנקראת 'איכות'. יידרש ככל הנראה עוד זמן עד שנראה מותגים סיניים איכותיים דיים, או מותגים קוריאנים שיוכלו להתחרות במיטב התוצרת האירופאית, האמריקאית או היפנית, יוצעו בשוק כאלטרנטיבות ראויות. להשערות אלו יש כמובן אחיזה בנתוני המכירות, כאשר באופן גורף מציגים כל המותגים הסיניים אצלנו – כמו גם הקוריאנים – נסיגה בנתוני המכירות, למעט LS הקוריאני שב-2017 נמכר טרקטור אחד יותר בהשוואה ל-2016: המותג ברנסון ירד מ-40 טרקטורים שנמכרו ב-2016 ל-34; סוליס ההודי ירד מ-15 ל-12; קיוטי הקוריאני ירד מ-12 ל-11 והמותג פוטון, כאמור, לא נמכר כלל ב-2017.

עולים חדשים

שלושה מותגים חדשים בארץ נמכרו אמנם פעמים ספורות בלבד, אך מדובר בחדירה ראויה ביחס לגודל ותנאי השוק הישראלי; המותג פרארי מתחרה אצלנו בנישה הייחודית והצרה בה מוקם עד כה המותג קררו לבדו, דהיינו: טרקטורי מטעים ייחודיים, עם גלגלים זהים או קרובים במידותיהם, בכלל זה דגמים פירקיים ועם קבינה מסתובבת. דגמי פרארי ממוצבים מול קררו לא רק בתצורה ובנתונים הטכניים, אלה גם בייעוד ובפנייה אל אותו קהל היעד בדיוק. בסה"כ נמכרו בשנתו הראשונה אצלנו 2 טרקטורים של פרארי, אך במקביל ירד המותג קררו בטרקטור אחד, ביחס לשנה הקודמת. יהיה מעניין לראות מה תעשה התחרות הישירה הזו גם בתת-נישה קטנה יחסית, כאשר אחת האפשרויות היא אף הגדלת הסגמנט הודות לתחרות.
המותג השני החדש אצלנו הוא כמובן פנד הגרמני – יצרן הטרקטורים האקסקלוסיבי ביותר כיום בשוק, מותג פרימיום סופר-מתקדם (ויקר…) שנמכר – על פי הנתונים הרשמיים – 4 פעמים ב-2017, כאשר היבואן מציג נתונים כי המספר האמיתי עומד על 6 כלים חדשים שכבר נמכרו במהלך 2017, לא כולל כמה מכבשי חציר שנמכרו אף הם, שאינם נכללים בנתונים המובאים כאן. עם עוד אי אלו לקוחות מתנהל משא ומתן לגבי עוד כמה וכמה טרקטורים של פנד, כך שהיבואן – אגרו תמיר מכפר תבור – משוכנע שנתון זה יעלה בשנה – ובשנים – הקרובות. כניסת מותג-על דוגמת פנד לישראל, שוק שלעיתים נדמה כי הנו מוטה-שקל בלבד, ומונע על ידי "הכי זול", מראה כי השוק משתנה, והעדפות החקלאים משתנות. מן הסתם זה אומר לא מעט על אופי החקלאות עצמה המשתנית, אך מכמויות כה קטנות של טרקטורים מוקדם מדי להסיק מסקנות. לעת עתה. גם לגבי המותג ואלטרה המידע הרשמי אינו תואם את פעילות היבואן (אגרו תמיר) כאשר מהנתונים הרשמיים של משרד התחבורה נמכרו 5 טרקטורים מתוצרת ואלטרה ב-2017, דהיינו: ללא שינוי ביחס ל-2016, כאשר בפועל מצהיר היבואן על מכירת 6 כלים במהלך השנה החולפת.
זטור, מותג צ'כי עולה המצליח למדי באירופה – לבטח כמותג "מזרח אירופאי" לשעבר, על כל בעיות התדמית אצלנו, נמכר כאן 5 פעמים ב-2017. מחד, גודל השוק שלנו ומצב החקלאות, יחד עם היותו מותג לא מוכר אצלנו, הופכים נתון זה לסביר והגיוני. מאידך – רבים ציפו לכניסה דרמטית ומשמעותית יותר של זטור לארץ – מותג תחרותי שיכול היה להתמקם בתפר שבין מותגי הפרימיום היקרים יותר, לבין המותגים הזולים יותר מקוריאה וסין. והוא לא עשה זאת השנה. ייתכן בהחלט כי שיווק חסר, חשיפה מוגבלת וחוסר היכרות חקלאי ישראל כפועל יוצא עם המותג החדש הם הסיבה העיקרית לנתון מכירות זה.

מכירות טרקטורים ב-2017 לפי גרסה:
1. (60 כלים) ניו הולנד T4.95F 60 (33 סגור ו-27 פתוח)
2. (44 כלים) קובוטה M9540N
3. (39) ג'ון דיר 5100M
4. (34) ניו הולנד T4.85F (16 סגור ו-18 פתוח)
–. (34) קובוטה M8540N
5. (31) לנדיני רקס DT90 (26 פתוח ו-5 סגור)
6. (30) לנדיני GF DT 90
7. (28) אל.אס R60
8. (23) דויץ-פאהר אגרופלוס 80.4
9. (19) דויץ-פאהר אגרולוקס 410T
10. (16) לנדיני GF DT 100
11. (14) בראנסון 5820R
12. (11) ניו הולנד T4.105F
–.  (11) ניו הולנד T3.65F
13. (10) קובוטה M5091D
–.  (10) ג'ון דיר 4049M

השחקנים מאחורי הקלעים

מאחורי כל מותג מצליח – או פחות – עומד יבואן; אין הרבה תחומים בכלל בו הקשר בין היבואן ונותן השירות והלקוח הוא כה אינטנסיבי, קרוב וחשוב כמו בתחום שיווק ומכירות ציוד חקלאי. לפיכך יש לדמות, להתנהלות, לגודל ולגב הפיננסי של היבואן משקל מכריע לגבי הצלחת או אי-הצלחת מותג.
במקרה של ג'ון דיר – למשל – דברים אלו לא לגמרי מדויקים, בעיקר בשל המקורות השונים המייבאים ארצה את הטרקטורים ירוקים. עדיין, מפרם יבואנית ג'ון דיר מכרה ב-2017 הכי הרבה טרקטורים בישראל, כפי שדו"ח משרד התחבורה מלמד, כאמור – מארבעה מותגים שונים. רשמית כמובן. אבל, 212 הטרקטורים הרשומים תחת המותגים ג'ון דיר, פוטון, LS וסוליס הם ככל הנראה פחות מ-209 הטרקטורים שחברת פלדמן הורידה אל השטח ב-2017. די לקזז את הטרקטורים שהגיעו ביבוא אישי – ומספרם לא מוצהר ולא נמסר לנו – ופלדמן מתמקמת בפסגה כיבואנית הטרקטורים הגדולה בישראל. כאמור אנו מסתמכים על הנתונים הרשמיים בלבד, וכך פלדמן מתמקמת בפער קטן אחרי המובילה, במקום השני.

אבל, אין ספק שהשחקן המשמעותי ביותר בשנה החולפת – וזה שכל העיניים תהיינה נשואות אליו גם במהלך 2018 – היא חברת פלדמן. הבעלים החדשים שהביא עימו כאמור גם הון דרוש וגם רוח קרב חדשה, הפך את החברה הוותיקה מאוד מדינוזאור עייף לפר צעיר, רענן ומלא עזוז. ה'קאמבק' במקביל גם בתחום הצמ"ה, כפי שהזכרנו, הופך את פלדמן שוב לשחקן משמעותי ביותר בשני תחומים אלו, כאשר בתחום החקלאות, גם בימיה הפחות זוהרים, בל נשכח שהיתה זו תמיד חברה מהמובילות אצלנו.
דוד צ'פניק היתה בשנים האחרונות יבואנית הטרקטורים הגדולה ביותר בישראל, וכאמור – רצף בעיות תקינה ואספקת דגמים מתאימים הדיחו אותה ממעמדה הרגיל אל המקום השלישי מבין היבואנים, בכל הקשור לנתוני מכירות טרקטורים. אין ספק שהמלחמות בפסגה בשנה הקרובה תהיינה אינטנסיביות וקשות מתמיד, שכן 3 היבואנים המובילים אצלנו לבדם שולטים בקרוב ל-70% (!) מהשוק.

מכירות טרקטורים ב-2017 לפי יבואן:
(בסוגריים: נתון 2016 והשינוי ב-%)
מפרם: 212 (ג'ון דיר, פוטון, LS, סוליס. היה 189 – עלייה של 12.2%)
פלדמן בע"מ: 209 (ניו הולנד, קייס. היה 191 – עלייה של 9.4%)
דוד צ'פניק: 179 (לנדיני, מק'קורמיק, ברנסון. היה 224 – ירידה של 20.1%)
מכשירי תנועה: 128 (קובוטה. היה 106 – עלייה של 20.7%)
צ.ל.ע: 93 (דויץ-פאהר, סאמה, קיוטי. היה 95 – ירידה של 2.1%)
א.ל. טרקטורים: 19 (האטאט, זטור, פרארי. היה 12 – עלייה של 58.3%)
י. קמחי: 18 (ג'ון דיר סדרות 3 ו-4. היה 9 – עלייה של 100%)
פרפקט פרטס: 17 (קררו. היה 18 – ירידה של 5.6%)
אגרו תמיר: 9 (פנד, ואלטרה. היה 6 – עלייה של 50%)
רם-אפ: 4 (קארון, גולדוני. היה 7 – ירידה של 42.9%)