Agrinews – יומולדת שנה, וקצת סיכומים

האתר בו הנכם גולשים עלה לאוויר לפני כשנה, הזדמנות ראויה לספר בכמה משפטים מאיפה צצנו פתאום, איך הכל התחיל, למה, לאן אנו מתכוונים להגיע וכמקובל בעונה זו – גם קצת לסכם ולהראות את מה שהכי אהבתם באתר במהלך שנתו הראשונה.
בתחילת 1998 הועסקתי במגזין האופנועים 'מוטו', תחת עינו הפקוחה של טל שביט ז"ל. הראש היה באופנועים, אבל למרות שהצלחתי לצאת מהכפר – הכפר לא יצא ממני – והרגליים היו עדיין, סלחו לי, בזבל של הפרות…

הגיליון הראשון כלל 'סקופ בלעדי' בדמות נסיעת התרשמות בצ'לנג'ר המהפכני של קטרפילר

באותה העת התאספנו במערכת מגזין האופנועים הראשון בארץ, ממש במקרה (או שלא?) חבורה שרובה יצאה מן ההתישבות העובדת; היו שם כמובן טל שביט ז"ל, העורך הראשי ואחד מבעלי החברה, בן קיבוץ משמרות; אילן שאר מבית השיטה; שי ארז מכפר סאלד; אלון אודלסמן – עירוני, נעבעך, אבל אשף אופנועים בחסד ולמזלו עם משפחה עניפה בכמה מושבים; ואנוכי, בן כפר ביאליק. בנוסף, הוקפנו בבוחנים ושותפים לדרך שרובם ככולם ממוצא פלאחי כזה או אחר.

עוד התרשמות שהחלה עם צאת החמה, ונמשכה עד צאת הנשמה כאשר אילן שאר מבלה שעות בקבינה, מתלהב כמו ילד. אבל יצאה אחלה כתבה...

לכולנו היה אמנם את זיק הטירוף שגרם לנו כל כך לאהוב את הכידון וההגה, אבל עדיין – אדמה תחוחה, פרדסים, ריח סולר וניחוח רפת לא היו זרים לנו כלל. באחת הישיבות במערכת נזרק לאוויר, די כבדיחה, הרעיון של יצירת מגזין לחקלאים. לא בטאון שחור לבן, לא עם תמונות מטושטשות על נייר עיתון גס – אלא ממש מגזין. מכובד, נייר כרומו, צילומים מעולים ובאיכות גבוהה. צלם הרי היה לנו, ואת הטוב ביותר – רונן טופלברג; מערכת גרפיקה מעולה – היתה, הפצה, דפוס, פרסום, הגהות – הכל היה. אז למה בעצם לא?
מבדיחה קלילה נולד תוך זמן קצר – באפריל 1998 – הגיליון הראשון, 'חריש עמוק' קראנו לו. אל אנשי המערכת צירפנו עוד את אילן להב מרשפון וניר בן ארי מחניאל – חברים שנדלקו כמונו על הרעיון ובאו לעזור. זמן קצר מאוחר יותר הצטרף למערכת לישי בן ינאי, חקלאי במיל' ממושב דקל שגר באותה העת בג'יפ, נודד במדבר.
מבחינתנו זה היה כיף גדול והרבה סיפוק. המגזין הופץ לגד"שים בקיבוצים, לחקלאים, מגדלים, רפתנים, גורמים בענף ועוד. לא אגזים אם אומר ש"הוצפנו תגובות". טלפונים, מכתבים ופקסים מכל הארץ חיזקו את ידינו, החמיאו ועודדו ומאות החקלאים שחיכו לו מדי חודשיים הוכיחו שהכיוון נכון ושהמוצר ראוי.

חוצפה של גיליון שלישי: העימות הגדול – הראשון, היחיד והאחרון... – בין הירוקים לאדומים; הפקת ענק באדיבות משפחת ביתן מיושיביה. מבחן ברמה של חו"ל שערך יומיים, במהלכו דוסקסו ונחרשו מאות דונמים, הכלים נמדדו ונשקלו מכל היבט, נצרכו מאות ליטרים של דלק ...ועשרות סנדביצ'ים, והשתתפו בו כל חברי המערכת ופחות או יותר כל חבר שהצלחנו לגייס לעזרה. את התוצאה ממש לא אהבו ב'משביר', יבואני ג'ון דיר בשעתו, אבל סוף סוף זכינו להתייחסות מכיוונם... וכן, כל העסק היה הוגן והגון.

מה שלא ידענו – שאלנו. ניר בן ארי, למשל, למד את ספר ההוראות וקרא כל מילה על הקומביין שעמד לסקר, והביא לידי ביטוי מלא את היותו מהנדס רכב. אילן להב היה מגיע עם רשימת בדיקות שהביא מניסיונו כבעל טרקטורים ומחברים מעודכנים, כדי לדעת מה לבדוק ולשאול. בישיבות מערכת היה אילן שאר מסביר לכל המושבניקים הפרימיטיביים, שהכירו 'פרגוסון 135' וזהו, פחות או יותר, איך עובד עוקרן, מה חשוב לבדוק במעמיס לרפתות ולמה צריך לעבוד גם עם מלגזה בחקלאות. בסוף הצלחנו – אוסף ברגים עקומים – לייצר מכונה ישרה למדי, שעובדת לא רע.
כשנתיים נמשכה החגיגה עד שמסיבות שונות ה"משפחה המייסדת", כמו כל משפחה פונקציונאלית, התפרקה והתפזרה, ובהיעדר 'מכורים לדבר' שיערכו אותו – המגזין נסגר. נמוג.
המשכתי בענייני אך נשארתי עם טעם של עוד. היה לי ברור כי יש מקום למקור מידע עדכני, אובייקטיבי, מיידי וערוך באופן ידידותי למשתמש החקלאי.

שער גיליון 7; תצלום של רונן טופלברג. שערים כגון אלו לא היו מביישים את מיטב המגזינים המקבילים מאירופה וארה"ב בשעתו

לפני כשלוש שנים שוב הועלה 'חריש עמוק' מן האוב אך בכיוון של מוצר אינטרנטי בן זמננו. לאחר הריון בן שנתיים עלה סוף סוף האתר 'אגריניוז' לאוויר.
האתר פונה לחקלאי ישראל, עם התמקדות במיכון וטכנולוגיה, במטרה להעביר חדשות "חמות" ועדכניות. מדי יום עולה לאוויר לפחות ידיעה חדשה אחת. 'אגריניוז' עוסק במוצרים וציוד שעולים כסף. ומידע, כידוע, שווה כסף; די לתת כדוגמא חקלאי העומד בפני רכישת מיכון או ציוד כלשהו, והוא אינו מודע כלל שיש חלופות זולות או מתאימות יותר, שהמוצר כבר או-טו-טו מוחלף בעדכני יותר או סתם שהיצרן בכלל נמכר או נרכש. מן הצד של היבואנים, היתרונות ברורים, שכן האתר מאפשר מגע ישיר ומהיר עם קהל שחלקו היה קשה לאיתור עד כה.
למעשה האתר משמש כבר היום, בגילו הצעיר, צינור יעיל, נוח ונעים לשימוש לכל העוסקים בחקלאות בארץ – הן מהצד הקונה והן מהצד המוכר.
לא מעט תגובות מגיעות אלי מאז האתר באוויר, ואני גאה לציין שכולן מפרגנות. הן מצד חקלאים והן מצד יבואנים. כולם חולקים הבנה כי השקיפות הנוצרת טובה בסופו של דבר לכולם – בטח שללקוחות, אך בטווח הארוך – ולא אני המצאתי את זה – גם ליבואנים הרוצים למכור. האתר גם שינה פה ושם כיוון, שינה סדרי עדיפויות – ועוד ימשיך להתעדכן ולהתאים עצמו לטעם הגולשים. אתם, בסופו של דבר, ה"לקוחות", והלקוח תמיד צודק…
תודה לכולכם על שאתם גולשים כאן, בתקווה לעוד שנים רבות של שירות יעיל, ידידותי ומעניין לחקלאים בארץ. כל תגובה, הערה או הארה יתקבלו בתודה והערכה, במטרה להמשיך לשפר וליעל את האתר. תמשיכו להיות איתנו ושתהיה לכולנו שנה (אזרחית) טובה לפחות כקודמתה.

שלכם
דני שטיינמן, עורך

ומה הכי אהבתם השנה?
הכתבות הנצפות ביותר בשנת 2013*:
1. מכירות טרקטורים בישראל – ינואר עד יולי 2013, כולל
2. מיוחד: כשהגודל קובע; טרקטורי העיבוד הגדולים בעולם
3. המברשת לניקוי פאנלים סולאריים
4. מדריך תערוכות חקלאיות 2013
5. טכנולוגיה ישראלית חדשה לגידול דגים
6. הגדול של קובוטה בארץ
7. חשיפה ראשונה: Same-Deutz-Fahr לצ.ל.ע
8. מרצדס ספרינטר חדש
9. פרטים ראשונים – האם ג'ון דיר ווטר בפני סגירה?
10. ראם – דגמי 2014
11. בא לעבוד – ג'ון דיר XUV 550
12. בסוזוקי עובדים על פנאי-שטח קומפקטי
*חלק מהידיעות הן מתוארכות לסוף 2012, עת הועלו לאתר, אבל האתר נחשף לציבור רק מתחילת 2013

הכי עניין אתכם: נתוני מכירות טרקטורים לשנת 2013

הקטגוריות הנצפות ביותר (אליהן נספרו הכי הרבה כניסות ישירות):
1. טרקטורים (כללי)
2. טרקטורים קומפקטיים
3. טרקטורים בינוניים
4. טרקטורים כבדים
5. כלי גינון מנועיים
6. היי-טק
7. טנדרים ורכב מסחרי
8. כלי עבודה
9. מגזין
10. גינון
11. מכונות
12. חדשות מהענף

3 תגובות
  1. אוריאל
    אוריאל אומר:

    כל הכבוד דני,
    אנחנו עוד זוכרים אותך מהימים כשעוד היה לנו שער ולא היה רישיון,
    ומה שנשאר זה לקרוא תכתבות שלך (מוטופאן…)
    תעשה ותצליח
    חקלאים מרמת הגולן (קשת)

    • דני שטיינמן
      דני שטיינמן אומר:

      תודה רבה! עכשיו אין שיער אבל יש רישיון… לא בטוח מה עדיף… שיהיה חורף מוצלח!

  2. לישי בן ינאי
    לישי בן ינאי אומר:

    תודה דני ! על ההזדמנות שנתנת לג'יפאי מג'וייף להשתתף בהרפתקה ההזויה שנקראה 'חריש עמוק'. את החוויות עוד נמשיך לספר גם בבית אבות…

תגובות סגורות