דעה אישית: הלובי החקלאי? – אין חיה כזאת

ארז וייסמן*, מנכ"ל ארגון עובדי המים, פותח כאן באתר מדור של דעות והגיגים אישיים, שיש להם נגיעה לחקלאות בישראל. הדברים מובאים כלשונם, ומייצגים את דעתו של הכותב. כל מי שיש לו דברים לומר, בכל תחום הקשור לחקלאות, מוזמן להעבירם למערכת באמצעות לחיצה על "יצירת קשר" למעלה מימין, או ישירות דרך כאן. כל נושא יישקל לגופו ויועלה בהתאם לשיקולי ומגבלות המערכת. קריאה מהנה!

ארז וייסמן, מנכ"ל ארגון עובדי המים

לכל אורך שנותיה הראשונות של מדינת ישראל הצעירה מילאו אנשי ההתיישבות העובדת, חברי הקיבוצים והמושבים, תפקידי מפתח במוסדות הממשל. בכנסת הראשונה לדוגמא, כיהנו לא פחות מ-35 ח"כים מיישובי ההתיישבות העובדת. בכנסת ה-19, שהושבעה השבוע, יש נציג אחד בלבד ליישובים אלה.
הלובי החקלאי, שנחשב במשך עשרות שנים לגוף בעל כוח רב מאוד במסדרונות הכנסת, הלך ונשחק בשנים האחרונות, עד שכמעט ונעלם לחלוטין מהשטח. כתוצאה מכך הלכה ונשחקה גם יכולתם של החקלאים להגן על עצמם מפני גזירות האוצר שנראה כי שם לעצמו למטרה, בעיקר בתקופת ממשלת נתניהו-שטייניץ, לרסק את החקלאות הישראלית, זאת למרות החשיבות הברורה של החקלאות בשמירה על בטחון גבולותיה ועל עצמאותה הכלכלית של המדינה ולמרות החלטה שקבלה ממשלת ישראל, עוד בשנת 2000, לתמוך בחקלאות הישראלית ולעודד אותה.
עם המשבר שעבר על משק המים הישראלי ועליית מחירי המים (גם מי הקולחין) ספגו החקלאים פגיעה מתמשכת בפרנסתם והפכו להיות "שק החבטות" של האוצר. הרמיזות החוזרות ונשנות מצד הממשלה, האוצר ורשות המים, לפיהן הצרכנים הפרטיים מסבסדים את מחיר המים לחקלאות והצגת החקלאים כמי שגוזלים את מי השתייה היקרים של אזרחי המדינה, הינן בגדר הסתה חמורה שבאמצעותה מנסים גופים אלה להתנער מאחריותם כלפי החקלאים, שגם הם אזרחי המדינה. יצוין כי לאחר שעברו לשימוש במי קולחין, החקלאים הם הסקטור היחיד, בשנים האחרונות, שקיצץ במכסות המים שלו ו"פינה" כתוצאה מכך כ-600 מיליון קוב מים לצרכן הפרטי.

השקייה חקלאית

חשוב להדגיש כי כמו בימי קום המדינה, גם בימינו, לחקלאות בישראל יש חלק משמעותי ביותר בשמירה של גבולותיה ובטחונה של הארץ: החקלאים הם אלה המחזיקים כיום את אזורי הספר בגבולות המדינה, וממשיכים לעשות זאת, לאורך כל השנים, תחת איום כלכלי ובטחוני כאחד.
יתרה מכך, המשכיות ענף החקלאות בישראל מבטיחה את יכולת הייצור שלנו ומונעת תלות ישראלית בייבוא מוצרי מזון ומוצרים חיוניים נוספים, תלות שעלולה להציב את ישראל בעמדת חולשה, בעיקר בתקופות של משבר מדיני.
כיום גובר החשש כי המשך הפגיעה בחקלאות תביא לנטישה של שטחים חקלאיים לכל אורך גבולות הארץ. לאור האיומים העומדים לפתחנו, ברור שמדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה מצב כזה.
החקלאות איננה רק מקור פרנסתם של החקלאים. לחקלאות חשיבות אסטרטגית עליונה בביצור מדינת ישראל וגבולותיה, ביכולת אספקת המזון שלנו ובהקניית ערכים של אהבת הארץ והאדמה. הכנסת ה-19 של ישראל חייבת לשים לעצמה למטרה את המשך קיומה של חקלאות חזקה, למען ישראל חזקה.

*) הכותב הינו מנכ"ל ארגון עובדי המים – ארגון העוסק בייעוץ, תכנון וטיפול במערכות וטכנולוגיות מים וסביבה מאז 1954. הארגון מלווה ומייעץ לתאגידים, אגודות מים, רשויות, חקלאים וחברות מים ותשתיות בתכנון, ניהול וטיפול במערכות המים שבאחריותם.